ערב פסח תשפ"ג
משפחות רבות, שייסובו הערב סביב שולחן ליל הסדר, יוסיפו על קריאת ההגדה של פסח גם את קריאת מגילת העצמאות.
זה בפני עצמו יהיה אחד מהישגיה הגדולים של התוכנית לרפורמה משפטית, שכן, עבור רבים תהיה זו הפעם הראשונה שהם יקראו את מגילת העצמאות של מדינת ישראל.
רבים מהצעירים, שיקראו הערב לראשונה חייהם את מגילת העצמאות, יופתעו לגלות שבמגילת העצמאות הכריזו חותמיה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. מדינה יהודית ולא מדינת כל אזרחיה.
הם גם יופתעו לקרוא שבארץ-ישראל, לפני חורבן הבית, עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית של עם ישראל, ובה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים. חלקם כלל לא יבינו במה מדובר, שכן במערכת החינוך הצליחו למחוק מתוכנית הלימודים את ההכרות עם נכסי התרבות הלאומית שלנו.
את הפסקה, שעוסקת בהצהרה, שמדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות, יקרא עורך הסדר בקול גדול, ובסיומה יזעקו כל יושבי השולחן – ד מ ו ק ר ט י ה.
אלא שהפסקה הזו כלל אינה קשורה לדמוקרטיה אלא לשוויון. שוויון, שגם אחרי 75 שנות עצמאות, טרם התממש. אזרחי מדינת ישראל, שנמצאת תחת עריצותם של פקידי הממשל ואנשי מערכת המשפט, אינם נהנים מחירות, אינם זוכים למשפט צדק, ולבטח אינם רואים שוויון זכויות חברתי.
במדינת ישראל שולטת קבוצה יהירה ואנוכית, שלא נבחרה בבחירות חופשיות, אלא השתלטה בכוח משפטי ובעוצמה כלכלית על מוקדי שליטה והשפעה במדינה. את כוחה של הקבוצה הזו ראינו לאחרונה, עת הממשלה הנבחרת ניסתה לתקן את העיוותים במערכת המשפט.
בסיום קריאת המגילה תחכה לרבים מקוראיה, שרואים במדינת ישראל כובש אכזר ואויב השלום, הפתעה נוספת – שתי פסקאות הקוראות לשלום. גם בתוך התקפת-הדמים שנערכה על הישוב היהודי בחודשים שקדמו להכרזת העצמאות, זכר דוד בן-גוריון לקרוא במגילת העצמאות לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל, לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה, על יסוד אזרחות מלאה ושווה, ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
בן-גוריון גם הושיט יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקרא להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו.
קריאתו של דוד בן-גוריון לשלום נענתה בידי ערביי הארץ במתקפה רצחנית, בסיוע צבאות מדינות ערב השכנות, שמטרתה המוצהרת הייתה השמדת הישוב היהודי. אותה מטרה, בדיוק כפי שהציב לרייך השלישי הצורר אדולף היטלר.
המתקפה הערבית נבלמה, צבאות ערב הובסו, ומדינת ישראל צמחה ושגשגה. 75 שנים לאחר מכן, יש עוד הרבה מה לעשות ויש גם מה לתקן. אבל אסור לשכוח שכאן, בארץ ישראל השלמה, קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
על-אף שגורש מארצו, העם היהודי לא איבד לעולם את זכותו על הארץ הזו, כפי שזכות זו הוכרה בהצהרת בלפור, ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי, שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל, ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי, ולא ניתן לאיש, גם לא מתוכנו, להרוס אותה.
חג שמח